2017 הייתה השנה השנייה או השלישית החמה ביותר מאז תחילת מדידות הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת, כך פרסמו שלשום מספר ארגונים שונים ברחבי העולם. עם הפחתת ההשפעה של תופעת האל-ניניו החזקה בשנים 2015-2016, שהוסיפה לטמפרטורה הגלובלית הממוצעת שלהן, 2017 הייתה השנה החמה ביותר מאז תחילת המדידות.
הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת בשנת 2017 הייתה בין הגבוהות ביותר מאז תחילת המדידות במאה ה-19, כך פרסמו שלשום (חמישי) מספר ארגונים ברחבי העולם. לפי נאס”א, 2017 הייתה השנה השנייה החמה ביותר, לאחר 2016, בעוד מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA), ה-Met Office הבריטי וסוכנות המטאורולוגיה היפנית מצאו שהיא הייתה השנה השלישית החמה ביותר, לאחר 2016 ו-2015. ארגון נוסף, שירות שינוי האקלים קופרינקוס (Copernicus Climate Change Service) של האיחוד האירופאי, מדד את 2017 כשנה החמה השנייה ביותר, בדומה לנאס”א.
מדידת הטמפרטורה הגלובלית של כדור הארץ אינה משימה פשוטה, ומתבססת על אלפי תחנות מדידה שונות ברחבי כלל היבשות והאוקיינוסים. ההבדלים בין מדידות הארגונים נובעים מדרכי ניתוח ועיבוד שונות של מידע גולמי – במיוחד באזורי הקטבים, בהם יש מחסור בתחנות מדידה.
לפי שקלול כלל המדידות הנפרדות, שבוצע על ידי הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) של האו”ם, 2017 הייתה חמה בכ-1.1 מעלות צלזיוס מעל המטמפרטורה הממוצעת בתקופה הקדם-תעשייתית (שה-WMO מודד כתקופה של השנים 1880 – 1900) – שינוי הנובע בעיקרו מפליטות גזי חממה, כגון פחמן דו-חמצני, לאטמוספירה. בהשוואה לטמפרטורה הממוצעת של תקופה מאוחרת יותר בין 1981 ל-2010, הייתה עלייה של כ-0.46 מעלות צלזיוס בשנת 2017.
לפי הארגון המטאורולוגי העולמי, 2016 נותרה השנה החמה ביותר, עם טמפרטורה ממוצעת של 1.2 מעלות מעל התקופה הקדם-תעשייתית. במקום השני, לפי הארגון, נמצאות השנים 2015 ו-2017, עם הבדל טמפרטורה זניח של פחות ממאית המעלה בין השתיים, הנמצא בתוך תחום הטעות הסטטיסטי.
למרות מיקומה השני או השלישי בדירוג השנה החמה ביותר, הארגונים השונים מסכימים שאם מפחיתים מהחישובים את השפעת תופעת האל ניניו החזקה שהתרחשה ב-2015 ו-2016, שנת 2017 הופכת לחמה ביותר. תופעת אל-ניניו מתאפיינת בהתחממות חלק ממי האוקיינוס השקט, באופן שתרם לטמפרטורה הגלובלית הממוצעת של אותן שנים. מעבר לכך, 2017 החלה והסתיימה עם תופעה מנוגדת של לה ניניה חלשה, בה מתקרר חלק מהאוקיינוס השקט.
בין אם 2017 היא השנה הראשונה, השנייה או השלישית החמה ביותר – וריאציות בטמפרטורה הגלובלית צפויות לקרות בין שנה לשנה, ולא כל אחת צריכה להיות שוברת שיא במסגרת תופעת ההתחממות. יחד עם זאת, התופעה מתבטאת בברור מהנתון הבא (לפי נתוני NOAA): בעוד בתקופה שבין 1880 ועד 1980, שיא טמפרטורה גלובלית נרשם אחת לכל 13 שנים, בתקופה שבין 1981 עד 2017, שיא חדש נרשם אחת לכל שלוש שנים. בנוסף, מאז 2010 השיא נשבר כבר חמש פעמים.
“המגמה ארוכת הטווח של הטמפרטורה חשובה הרבה יותר מאשר דירוג של שנים בודדות, והמגמה הזו היא לכיוון מעלה”, אמר מזכ”ל הארגון המטאורולוגי העולמי, פטרי טאלאס. “17 מתוך 18 השנים החמות ביותר קרו כולן במאה הנוכחית, ודרגת ההתחממות במהלך שלוש השנים האחרונות הייתה יוצאת דופן. החום הארקטי היה מודגש במיוחד, ויהיו לכך השלכות עמוקות וממושכות על גובה פני הים, ועל דפוסי מזג אוויר באזורים אחרים ברחבי העולם”.
“הטמפרטורות מספרות רק חלק מהסיפור. לחום ב-2017 התלווה מזג אוויר קיצוני במדינות רבות ברחבי העולם. ארצות הברית של אמריקה חוותה את השנה היקרה ביותר שלה במונחים של אסונות מזג אוויר ואקלים, בזמן שמדינות אחרות ראו את ההתפתחות שלהן מואטת או מתהפכת על ידי ציקלונים טרופיים, שיטפונות ובצורת”.
“למרות טמפרטורות קרות מהממוצע בכל אחד מאזורי העולם, הטמפרטורה ברחבי כוכב הלכת ככלל ממשיכה במגמת ההתחממות המהירה שראינו לאורך 40 השנים האחרונות”, אמר גווין שמיט, מנהל מכון גודרד ללימודי החלל (GISS) של נאס”א, שהיה אחראי על ביצוע המדידה של הסוכנות. אפשר לראות באמירה זו כמכוונת לציוץ שכתב לאחרונה נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, במהלך הקור העז שחל בדצמבר האחרון בחוף המזרחי של ארה”ב: “במזרח, יכול להיות שזו הטמפרטורה הקרה ביותר שנרשמה בערב ראש השנה. אולי אנחנו צריכים קצת מההתחממות הגלובלית הישנה והטובה הזאת…”
טראמפ, כזכור, הודיע בשנה שעברה על כוונת ארה”ב לפרוש מהסכם האקלים שנחתם בפריז ב-2015. ההסכם קבע יעד של צמצום ההתחממות הגלובלית לעלייה של עד 1.5 מעלות צלזיוס, ביחס לטמפרטורה הממוצעת של התקופה הקדם-תעשייתית. כאמור, 2017 רשמה חריגה של 1.1 מעלות, כך שאנו קרובים מאד אל היעד הזה.
“בתוך 18 שנים בלבד פליטות גזי החממה שלנו דחפו למעלה את הטמפרטורה הגלובלית ב-0.4 מעלות צלזיוס. בקצב הזה היעד מהסכם פריז של 1.5 מעלות יחצה בתוך פחות משני עשורים”, אמר פרופסור סטפן רמסטורף מאוניברסיטת פוטסדאם בגרמניה, לפי דיווח בגרדיאן.
בנוסף לנתוני העלייה בטמפרטורה הגלובלית, ראויה לציון מגמה בעייתית נוספת – המסת הקרחונים. לפי NOAA, היקף השטח עליו מתפרש הקרח הימי באזור הארקטי היה 10.38 מיליון קמ”ר – השני הקטן ביותר מאז החלו למדוד אותו ב-1979. היקף השטח של הקרח הימי באנטארקטיקה בשנה שעברה היה הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות, עם 10.64 מיליון קמ”ר.
קישורים למדידות השונות: נאס”א / Met Office / NOAA / סוכנות המטאורולוגיה היפנית / שירות שינוי האקלים קופרינקוס
ראו עוד בנושא באתר הידען:
